אלה ארץ ישראלית
Pistacia palaestina
חפש את העץ – דף איסוף נתונים על העצים
שם המגדיר: רועי שצקי
שם עברי: אלה ארץ ישראלית
שם לועזי (לטיני): Pistacia palaestina
מיקום העץ ברגבים: רווקיות, כביש עוקף ועוד
משפחה: אלתיים
מוצא: מזרח ים תיכוני
אופן ריבוי (חד/דו-ביתי, דו-מיני , רבייה וגטטיבית):
האלה היא דו ביתית. האבקה עוברת מפרט זכרי אל פרט נקבי על ידי הרוח, הפצת הזרעים מתבצעת ע"י ציפורים אשר אוכלות את הפירות.
מאפיינים:
אלה ארצישראלית היא התורמת העיקרית לצבע האדום בחורש הים תיכוני בארץ. לבלוב העלים והענפים הצעירים אדום, וכזה הוא גם צבעם של התפרחות, הפרי, העלים לקראת שלכת – הכל אדום עז וזוהר. האלה הינה עץ או שיח נשיר, נפוץ באזורים שונים בארץ מהצפון ועד מדבר יהודה בדרום, לרוב בפרטים בודדים. היא נחשבת למרכיב חשוב בחברת "אלון מצוי ואלה ארצישראלית", הנקראת אכן גם על שמה. ברוב המקומות היא נראית כשיח בגובה של מטר עד שניים, אך במקומות שלא נפגעה בידי אדם ובהמתו, כגון ליד קברים מקודשים, היא מופיעה כעץ שיכול להגיע לגובה של 8–10 מטר. בהיפצעו מפריש העץ שרף עם ריח אופייני, המזכיר את ריח המנגו (גם המנגו הוא ממשפחת האלתיים).
בעצי אלה רבים נראים תלויים מעין תרמילים מוארכים דמויי-בננה שהם עפצי-קרן, הנגרמים על-ידי כנימות עפצית הקרן (Baizongia pistaciae). הן פוגעות בקודקוד הצמיחה של הענף, ומצמיחות עפצים במקום עלים. בפתיחת עפץ כזה מוצאים רוחשות בתוכו המון כנימות, וגם את תוצרי ההפרשה שלהן. לאחר פתיחת העפץושחרור הכנימות בסוף העונה מתייבשת דופן העפץ, אך אינה נושרת אלא נשארת תלויה בקצה הענף כקליפת בננה מיובשת. פרט לכך אפשר למצוא על העלעלים של אלה ארצישראלית עפצים הנגרמים על-ידי עפצית הסהרון (Forda formicaria) ומיני כנימות אחרים מאותו סוג.
שימושים ופולקלור:
האלה נזכרת בתנ"ך כמקום-פולחן, והזיהוי של הסוג אלה עם האלה הנזכרת במקורות הוא בטוח. חלקים של עצי אלה בבניינים קדומים מהווים כמעט חצי מכל העצים שנמצאו והוגדרו בחפירות ארכיאולוגיות בצפון הארץ ומרכזה.
ברפואה העממית משתמשים בפירות הנלעסים כתרופה נגד צרבת, כיב-קיבה, כאב-שיניים, כאב-בטן ועוד. קליפת העץ שהורתחה במים משמשת לטיפול נגד אקזמה ושטפי דם. מהגזע מפיקים טרפנטין כשחורצים את קליפתו. מעפציו מכינים חומרי בירוס. מגלפים בעצתו, בין היתר לייצור מכתשים מעוטרים לכתישת פולי קפה.
מידע מעניין נוסף שקשור לרגבים (מי נטע? , באיזו שנה? , לזכר מישהו? וכו...):
לא ידוע
