אלה אטלנטית
Pistacia atlantica
חפש את העץ – דף איסוף נתונים על העצים
שם המגדיר: ילדי סביון
שם עברי: אלה אטלנטית
שם לועזי (לטיני): Pistacia atlantica
מיקום העץ ברגבים: חורשה, גן ארץ ישראל
משפחה: אלתיים
מוצא: מהרי מרכז אסיה דרך המזרח התיכון ועד לצפון אפריקה (הוגדר באיים הקנריים שבאוקינוס האטלנטי ומכאן שמו)
אופן ריבוי (חד/דו-ביתי, דו-מיני , רבייה וגטטיבית):
האלה היא דו ביתית. האבקה עוברת מפרט זכרי אל פרט נקבי על ידי הרוח
מאפיינים:
עץ נשיר רחב נוף בעל גזע מרכזי עבה (קוטר עד 2 מ'!!), גובה 3-8 מטרים. לעץ עפצים דמויי אלמוג. עץ מאריך ימים מסוגל לשרוד מאות שנים. בעל עמידות יחסית לתנאי יובש ולקרקעות ומסלעים מגוונים.
אלה אטלנטית נפגעת על-ידי הכנימה עפצית וורטהיים (Slavum wertheimae), הגורמת לה לייצר עפצים בצורת אלמוג-שיח ובגודל אגרוף. צבע העפצים אדום-אלמוג, והוא הופך בהדרגה לחום–שחור.
שימושים ופולקלור:
העץ נזכר רבות בתנ"ך, וזיהויו עם סוג זה מקובל. השם העברי גזור משם האלוהות, רמז לקדושתו של העץ בימי קדם.
האלה מוזכרת פעמים רבות בתנ"ך ובמקורות, בשמה ובשם "בכא".
בצלה גם נהגו בימי קדם לקיים טקסי פולחן: "ועל גבעות יקטרו, תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צילה"... (יהושע ד' יג')
מהפרי מפיקים שמן לצריכה ביתית, לרפואה ולמאור. מהשרף מכינים טרפנטין לשימוש תעשייתי ורפואי. העצה משמשת לחרטות-עץ (ברגי-עץ ענקיים של בתי בד בגולן עשויים ממנה). העץ יכול לשמש ככנה לאלה אמיתית (שהיא אלת הבוטנה או פיסטוק חלבי).
מידע מעניין נוסף שקשור לרגבים (מי נטע? , באיזו שנה? , לזכר מישהו? וכו...):
לא ידוע
