סיגלון עלה-מימוזה
Jacaranda mimosifolia
חפש את העץ – דף איסוף נתונים על העצים
שם המגדיר: רועי שצקי
שם עברי: סיגלון עלה-מימוזה
שם לועזי (לטיני): Jacaranda mimosifolia
מיקום העץ ברגבים: מקלט גנים, דשא ספריה ועוד.
משפחה: ביגנוניים
מוצא: דרום אמריקה
אופן ריבוי (חד/דו-ביתי, דו-מיני , רבייה וגטטיבית):
חד-ביתי, דו-מיני כלומר על כל עץ פרחים בעלי אברי מין זכריים (אבקנים) ונקביים (עמוד עלי ושחלות). הפצת הזרעים מתרחשת ע"י הרוח.
מאפיינים:
עץ גבוה, נשיר, פורח לפני לבלוב העלים בפרחים סגולים. שכיח בגנים ובשדרות בארץ ובארצות רבות בעולם. הסיגלון (אשר מוכר גם בשמות ז'קרנדה, ג'קרנדה או יקרנדה, לפי שמו המדעי של הסוג), יכול לגדול לגובה 12 מ' וגם לתת נוף רחב ומצל בקוטר 8 מ'.
העץ נשיר, אורך העלים כ-40 ס"מ והם מנוצים פעמיים; כל עלה מסתעף ל-16 או יותר סעיפים אשר נושאים כ-20 זוגות עלעלים קטנים, אורך העלעלים 6 – 8 מ"מ והם מסתיימים בחוד.
הפרחים כחולים-סגולים, אורכם כ-5 ס"מ. הכותרת דמוית צינור שתחילתו צרה מאד והמשכו תפוח. העץ פורח במאי, עם תחילת הלבלוב, והפריחה שופעת. הפרחים נמצאים על העץ בד"כ יום אחד ונושרים. מאחר שכל העץ פורח בבת אחת וגם כל העצים נושאים פריחה במקביל, הוא מאד בולט גם בנוף העץ וגם בשטיח הפרחים שנשרו ומכסים את הקרקע. ישנו גל פריחה משני בסתיו, בחודש ספטמבר, בו לא כל העצים פורחים והפריחה לא שופעת כמו באביב.
בעבר זיהו החוקרים את המין הנפוץ בארץ כסיגלון חד-עלים J. acutifolia אך לאחרונה נקבע שהמין שמגדלים בישראל הוא J. mimosifolia (=עלה מימוזה).
שימושים ופולקלור:
בארץ העץ שכיח כעץ נוי, בגנים, ברחובות ובשדרות.
המשורר שאול טשרניחובסקי ייחד שיר לעץ (שירת היקרנדה) והסופר ס. יזהר שילב את תיאורו בסיפור (הנמלט):
שִׁירַת הַיָּקָרַנְדָה / שאול טשרניחובסקי
יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ, – כֻּלָּם
סוֹפָם: אֶל קוֹל שׁוֹפָר
יִפְּלוּ נוֹפְלִים, בְּיוֹם נִבְלָם
בַּעֲרֵמוֹת עַל פְּנֵי עָפָר,
כַּעֲרֵמוֹת פִּרְחֵי-לִילַךְ
הַיָּקָרַנְדָה.
וּמִי יוֹדֵעַ חֲלוֹמָם
חָלְמוּ עַל פָּרָשַׁת
צֵל דִּמְיוֹנוֹתֵיהֶם, הַנָּם
בַּעֲרָפֶל נָמוֹג לְאַט,
כַּעֲרָפֶל דַּק שֶׁל לִילַךְ
הַיָּקָרַנְדָה?
צִוְחַת צִפּוֹר, צִוְחַת פִּתְאֹם...
הֵילִיל הַתַּן בַּסְּבָךְ...
כָּל הַקּוֹלוֹת בּוֹלַעַת תְּהוֹם...
מִי אוֹכֵל מִי? לָאו הַיְנוּ הַךְ?
בְּמוֹעֲדוֹ יִפְשׁוֹט לִילַךְ
הַיָּקָרַנְדָה – – –
וְלָהּ? מַה לָהּ לָאֲדָמָה
וְלַחַיִּים סָבִיב?
תִּתְגַל עִם סוֹף-סְתָו, קָמָה
רָמָה תִלְבַּשׁ עִם בֹּא אָבִיב,
וּבְרָמָה לִילָךְ – תָּכֹל
שֶׁל יָקָרַנְדָה.
וְיֵשׁ עוֹד בָּעוֹלָם שִׁירָה
(אִם יֵשׁ אוֹ אֵין עוֹנִים)
קַיֶּמֶת כְּעִקְבוֹת סִירָה...
אַשְׁרַי וְאַשְׁרַיִךְ הַמּוֹנִים
אַךְ לְמִנְיַן קָמוֹת-חִטָּה
וְיָקָרַנְדָה!
בְּסוֹד שֶׁל מַנְגִּינוֹת גְּלוּמוֹת,
מֵעֵבֶר זְמָן, מָקוֹם,
דְּגָנִיָּה בָּאֲלֻמּוֹת
הֲיִי גַם אַתְּ, – עַד שֶׁתִּרְקוֹם
אֶת חֲלוֹמָהּ, חֲלוֹם לִילַךְ
הַיָּקָרַנְדָה.
מידע מעניין נוסף שקשור לרגבים (מי נטע? , באיזו שנה? , לזכר מישהו? וכו...):
לא ידוע
