תמר קנרי
Phoenix canariensis
משפחה: דקליים
מוצא: מקורו באיים הקנריים. ייתכן שמוצא התמר הקנרי מהתמר המצוי של צפון אפריקה, ובידודו באיים הביא להתפתחות מין נפרד, תופעה מוכרת באקולוגיה של איים.
מאפיינים: . קרוב לתמר המצוי ודומה לו מאוד, אבל פריו אינו טעים. הוא שכיח בגן הנוי, בקבוצות או בשדרות. העץ יכול להגיע לגובה 20 מ'. גזע זקוף המגיע לעובי של יותר מחצי מטר. מהגזע לא צומחים חוטרים. אורך העלים (הכפות) עשוי להגיע ל-6-5 מ'. העלעלים צפופים ופזורים באופן לא סדיר סביב ציר העלה. הפריחה בחודשים מאי-יוני. התפרחת היא מכבד, לפרחים 6 עלי עטיף והם יושבים. בפרחים הזכריים 6 אבקנים, ובנקביים עמוד עלי המורכב מ-3 עלי שחלה. הפרי הוא ענבה שציפתה בשרנית ומעט מתוקה, אם כי הרבה פחות מזאת של התמר המצוי, והוא נאכל ע"י ציפורים ועטלפים. ענפי אשכולות הפֵּרות כתומים. בגלל תכונותיו, הוא עדיף על פני תמר מצוי בתכנון גן הנוי, ואכן הוא ניטע כעץ נוי בארצות רבות בכל רחבי העולם. בחלקן, כולל בדרום אירופה, הוא מזריע את עצמו ומוגדר צמח פולש.
יש כמה הבדלים בולטים בין התמר הקנרי לתמר המצוי: הגזע של הראשון עבה יותר, אבל כמו בתמר מצוי (ושאר בני משפחת הדקליים), לאחר שנות הצימוח הראשונות הגזע נשאר בעובי שווה ואינו מתעבה יותר. העלים ארוכים וצפופים וגם העלעלים ארוכים וצפופים יותר, וצבעם ירוק כהה יותר משל התמר המצוי. גיזום העלים הוותיקים בבסיסם יוצר מתחת לכותרת טבעת של מעוינים המזכירה צורת אננס. הפרי של התמר הקנרי קרוב לכדורי, אינו עפיץ ואינו מתוק מאוד, בניגוד לתמר המצוי.
פולקלור: בבסיס הלולב מתרכזים צינורות שיפה עם הרבה מוהל סוכרי (כמו בכל מיני התמר). באיים הקנריים ובדרום אמריקה נוהגים להפיק מנוזל זה סירופ אשר אפשר לשתותו טרי (הוא נקרא בארצות אלה 'דבש תמרים' Miel de palma, אבל אין לטעות בינו לבין סילאן, שהוא תוצר של פֵּרות התמר המצוי). השתמשו בסירופ גם כתרופה. לאחר התססה אפשר להפיק ממנו משקאות כוהליים. קיצוץ בסיס הלולב או פגיעה קשה ברקמה עלולים לגרום למות העץ, ולכן שיטת העבודה היא קיצוץ מעט עלים צעירים שבראש הכותרת וחיתוך שקע בצד הלולב, שמשם ניגר המוהל המתוק ומנוקז לכלי. למרות שבספרות כתוב שאין בכך משום פגיעה בעץ, המוהל שנאסף גוזל מהעץ כמות משמעותית של מוטמעים, ובאותה שנה עובי הגזע יהיה קטן יותר – תופעה הנראית למרחוק. לכן, בעלי העצים מקפידים שלא לאסוף מוהל מהעץ בשנים עוקבות.
אופן ריבוי: עץ דו ביתי- חלק מהפרטים באוכלוסייה נקביים וחלקם זכריים.האבקה נעשית על ידי הרוח. הפצת הזרעים על ידי ציפורים ועטלפים הניזונים מהפרי. שהריבוי הוא מזרעים בלבד, אין חוטרים. בגלל הקרבה הגנטית לתמר מצוי מתקיימת הפרייה הדדית ביניהם (בני כלאיים נמצאו גם בארץ), וגופי שמירת הטבע בספרד מודאגים מזיהום גנטי אפשרי של אוכלוסיות התמר הקנרי האנדמי, ונערכים להגדרת אוכלוסיות טהורות של תמר זה.
