משחק חמסיות רגבים

בשמל- המנה הצמחונית, "הבמקום" המיתולוגי

קוסקוס - המאכל הצפון אפריקאי שהגיע עם המייסדים.

ספגטי - המאכל האיטלקי שהגיע עם המייסדים מאיטליה וכיכב כל שבת בצהריים בחדר האוכל. הספגטי היה המאכל הייחודי בטיולי רגבים ובכל האירועים והחגים בקיבוץ.

מספר חברים היו ידועים בהכנת הספגטי בכל האירועים, ולכל אחד מהם היה מתכון סודי

מיונז - המיונז הרגבימי המיוחד שהוכן במטבח, וכולם חיכו לו בארוחת שישי.

בנייה - המאכל הכי מפנק שליווה את כל דורות הילדים בנופש ים ובאירועים מיוחדים.

האלון שממשיך ללבלב, שרד את השמדת האלונים בתקופת שלטון העותומנים. ברק פגע בו ויצר חור בגזעו. בעיני ערביי האזור הוא היה קדוש. האגדה מספרת שתושבי כפר קניר החביאו בין שורשיו את מפתחות בתיהם כשברחו במלחמת השחרור.

 

הגן על שם האומן רולן (רפאל ברנס). בגן מוצבים פסלי ברזל שיצר באטלייה שלו הצמוד לביתו.

 

הוקם לזכרם של מייסדי רגבים, שנים רבות הכיל הגן את טקסי יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל ואת המעבר לחגיגות יום העצמאות.

 

אחד מהמבנים שהיה על הגבעה כשעלו ותיקי רגבים להתיישב ב-7.7.1949. מבנה עתיק ששימש ביתו של המוכתר ויש אומרים שהיה אורחן לשיירות גמלים וחמורים. המבנה שימש בראשיתו מחסן כללי, מטבח ואקונומיה, כלבו ובסוף דרכו חזר להיות מטבח ילדים.

 

על בורות המזבלה הישנה, הרים צוות הגד"ש תל תצפית לנוף רגבים והסביבה. נוער ערבה בנו עמדות מדורה וספסלים לטובת הקהילה. המשטח שנוצר בתחתית התל נועד לאחסן חבילות קש ושחת.

 

 

אורניות - סוג של פטריות שצמחו בחורשות רגבים והסביבה – חברי רגבים היו אוספים ומזהים פטריות למאכל.

 

רקפות - הרקפות צומחות בכל האזור, בין הסלעים, כולל בפינות חמד ברגבים.

 

חוטמיות - ורודות, לבנות ובורדו ממלאות את כל המרחב בצבעוניותן ופורחות זמן רב.

 

שקדיות - עצי השקד, שבשיא פריחתם מפיצים ריח נעים, צומחים בכל הקיבוץ ובגבעות סביב.

 

פרגים - הפרגים צובעים באדום את גבעות רגבים ומדרונותיהן , לפרקים פורחים בשדות הגד"ש.

היענים הראשונים נרכשו ממגדל בנגב. על גבעה סמוכה לרגבים הוקמה חווה מגודרת. הייתה לענף עדנה מסוימת כשמגדלים מארצות הברית רכשו את ביצי היענים בסכומי עתק והם נקראו "ביצי הזהב". עם התקדמות עבודות ההכנה בכביש 6, הוחלט לסגור את החווה ולקבל פיצוי ענק.

(לא ניתן היה לגדל את היענים עם רעש המכוניות)

 

הברברים סוג של עוף, הכלאה בין תרנגול וברווז. גידלו אותם בלולי התרנגולות הישנים - המקום בו בנויה היום רפת רגלים. היה ניסיון לגדל את הברברים במקום תרנגולות. העבודה בענף כללה משלוחי עופות, לתפוס את העופות הענקיים והכבדים ולהכניסם לכלובי מתכת הייתה עבודה מפרכת.

 

הדיר הוקם כבר בראשית דרכו של קיבוץ רגבים, עבדו בענף וניהלו אותו לאורך השנים בעיקר חברי הגרעינים הישראליים. הדיר וחצרותיו היו ממוקמים באזור בו ממוקם היום מרכז המזון של רפת רגלים. עובדי הענף יצאו למרעה מידי יום באזור גבעת הצבעונים ועד לשטחים שבהם ממוקם היום בא"ח גולני.

 

לולי התרנגולות של היום הוקמו כלולים לגידול הודים. הענף הצריך טיפול רב והיה כרוך בעבודת משלוחים שהייתה קשה מאוד. עם חיסול הלולים הישנים באזור הרפת, הוחלט להסב את לולי ההודים לגידול תרנגולות פטם.

 

הענף הוקם לזכרה של איריס נבט ז"ל, שהייתה חובבת רכיבת סוסים. המשפחה וחברים התגייסו לגדר שטח צמוד לבאר המים הראשונה של הקיבוץ.

הגבעה, עליה צומחים עצי זית ואלונים, מהווה נקודת תצפית לרגבים ולסביבותיה. בגבעה נמצאות מערות קבורה עתיקות. דרך כורכר נהדרת בין העצים, הובילה לבית העלמין (הגבעה והדרך נחצו ע"י כביש 6). הגבעה שימשה להכרזות גרעינים ישראליים (הרגע שבו הגרעין מתחייב ללכת לנח"ל ולבוא להתיישב בקיבוץ היעד שקבעו לו - ברגבים) ובמשך השנים שימשה למרוצי הלפיד של הבוגרים. היום בראש הגבעה קרחת יער המיועדת לפיקניקים, ונקודת חוויה לילדי הגנים שצועדים במעלה הגבעה בלבוש לבן בחג הפסח - זיכרון ליציאת מצרים.

 

עליה הוקמה חוות היענים בצמוד לכביש 6, היום משמשת הגבעה מרעה לחמורים.

 

בעונת הפריחה נצבעת הגבעה בצבעונים , כלניות, רקפות וצמחי בר. בט"ו בשבט עובר מסלול הצעידה בסובב גבעות רגבים, ובסיום נערך פיקניק ענק של כל המשפחות המלווה בפעילויות של הילדים ובגלגול בצק לאפייה בטבון.

 

בעבר נקראה גבעת הכלניות על שם הכלניות הרבות שפרחו בה. בשנים האחרונות הוכשרה הגבעה לחגיגות חג השבועות הנחוג במגוון גדול של פעילויות: תחרויות של טרקטורים, משיכת חבל, וגולת הכותרת ריקוד העפרונים, הבאת ביכורי הענפים והתינוקות, ריקודי עם וארוחה משותפת. קודם לכן, יוצאים החוגגים למסלול נסיעה בטרקטורים ועגלות עמוסים בשבילי הגד"ש והאבוקדו.

 

גבעת הרקפות/משלט בוטימת זו הגבעה המפורסמת שנחשבת לאתר תיירות מצליח ליד קיבוץ גלעד. הרקפות הראשונות נשתלו ע"י מייסדי רגבים שהיו במשלט בבוטימת ועבדו בייעור של קק"ל באזור. עם הזמן הרקפות התרבו וכיסו את כל הגבעה.

מייסדי רגבים הגיעו למשלט בוטימת, נקודת הגנה בפני הצבא העירקי שפלש לאזור וניסה לתקוף את קיבוץ גלעד ודליה, אנשי המשלט חפרו תעלות, הקימו מגדלי שמירה וגם חפרו ויצקו מקלט מבטון. כשהותקפו הצליחו אנשי המשלט להגן על המקום ולהבריח את התוקפים מהאזור.

------------- // -------------

------------- // -------------

------------- // -------------

האוטובוס הראשון היה משאית עם ארגז פתוח שעמדה לצרכי הקיבוץ והסיע ילדים וחברים ברחבי המועצה האזורית מנשה.

על אוטובוס עם מושבים מרופדים אפשר היה רק לחלום.

 

משאית הלילנד הייתה ממשיכתה של הוולוו המיתולוגית. המשאית הייתה "כלבויניק" -

שירתה את כל הענפים של הקיבוץ. בלילה הובילה כלובי עופות, בבוקר ניקו את רצפתה, העמיסו סולמות וכסאות, כיסו בברזנט ונסעו להביא כיתות בית ספר לגיוס במטע, אח"כ המשיכו להסיע ילדים לחוגים בשפיה. בצהריים פירקו את הכול, העמיסו מיכלי תפוזים, משלוח לבית האריזה, ובערב שוב הכינו את המשאית להסעת חברים להצגה בהבימה בתל אביב.

פעמיים בשבוע הגיעו לתנובה להעמיס מזון למטבח.

גולת הכותרת של הלילנד הייתה אין ספור הטיולים של החברים, ושל כיתות בית הספר ברחבי הארץ, בסיני ובשטחים.

במלחמת יום הכיפורים סיימה את דרכה כאשר גויסה למאמץ המלחמה והתפוצצה עם ארגזי תחמושת ברמת הגולן.

 

הטרקטור הראשון של רגבים היה ייחודי ומנועו פעל על נפט. שירת בכבוד את המטעים: תפוחי עץ, אגסים, משמשים וחבושים, את הכרם ואת מטע הבננות. כשחוסלו המטעים לקראת פתיחת ענף חדש - האבוקדו, סיים הטרקטור את חייו.

 

אלי היה העגלון המיתולוגי שהיה שר בקולי קולות בין "דיו...דיו" בעת שהוביל את העגלה הרתומה לסוס. בבוקר הוביל מזון לגני הילדים ובהמשך את שקי הכביסה והבגדים הנקיים. בין לבין שירתה העגלה את פינת החי ואת כל צרכי החצר והתברואה. כשהסוס התעייף נרכש תלת אופן ממונע.

 

זה היה טרקטור השרשראות של חברת קטרפילר שהצליח לרתום אחריו מחרשות כבדות ודיסקוס 6 שורות וקולטיבטור ענק. ה-4D עבד בכל שטחי רגבים בשטח של 2500 דונם שם גידלו כותנה ופלחה, באדמות יד חנה בשטח 2000 דונם, ושם גידלו כותנה ותפוחי אדמה (על אדמות יד חנה הוקם הישוב בת חפר). היו שני 4D בקיבוץ. עם הזמן טרקטור גלגלים גדול של ג'ון דיר החליף את השרשראות.

------------- // -------------

בפרדס גידלו תפוזי וושינגטון, ולנסיה , תבורי, לימונים ואשכוליות. הפרדס העסיק את חברי רגבים במאות גיוסי קטיף עם סולמות ומזמרות ביד. החברים לא יכלו לעמוד בעומס הקטיף העצמי ולבסוף הובאו פועלים - עבודה שכירה שגרמה לעימותים אידיאולוגים קשים במזכירות ובאספות. עם ירידת הרווחיות של הענף, נסגר הענף לקראת נטיעת מטע האבוקדו שהבטיח הכנסות גבוהות יותר לדונם.

גם המטעים העסיקו אין ספור גיוסים של חברים וכיתות בית ספר שהגיעו לעזור בקטיף.

את שטח המטע צמצמו לטובת הכנת המאגר ואח"כ לנטיעת עצי אבוקדו חדשים.

 

מפעל להזרקת פלסטיק. טקס הנחת אבן הפינה להקמת המפעל - 12.12.1971, מכונת ההזרקה הראשונה הגיעה בשנת 1972 מאיטליה .

הצוות הראשון עבר השתלמות במפעל בנחשולים. המפעל עבד בשלוש משמרות ועבר תהפוכות גדולות במהלך שנותיו, חברים גויסו לעבודות אריזה ומיון ליד המכונות פעמיים בשבוע, משמרות משעה 4:00 - 8:00 בבוקר ומשמרת שניה 16:00- 20:00 אחר הצהריים. היו הרבה מאוד ניסיונות לייצר מוצר עצמי. בתהליך ההפרטה המפעל חווה קשיים רבים ונסגר סופית לאחר שנמכר לקיבוץ עין החורש.

 

בראשיתו היה שלוחה של מפעל ההזרקה, בהמשך היה עצמאי. במשך השנים פותחו משחקים שונים בעיקר על בסיס מגנטים. משחק ה"טריקיפינגר", כבש את העולם. משחקי רגב הופיעו בכל החנויות בישראל ועיקר השיווק היה לחו"ל.

ענף המשחקים העסיק הרבה מאוד חברות וחברים, והמון גמלאים שמצאו סיפוק רב בעבודתם ובעמידה איתנה באריזות המשלוחים לחו"ל גם בלילות.

 

ענף הכותנה שנקרא "הזהב הלבן", היה הגדול ביותר ברגבים. גידלו כותנה בשטח "האגם" צמוד לכפר קרע כ-1,000 דונם, ובשלב מאוחר יותר באדמות יד חנה שעברו לרשותנו, כ- 2000 דונם. הענף החקלאי העסיק מעל 20 עובדים ומערך טרקטורים ענק. בראשיתו נקטפה הכותנה בידיים. הענף היה פאר החקלאות בקיבוצים וברגבים ובהמשך כאשר הגיעו הקטפות הענף התייעל, אך עדיין היה צריך לגייס את הילדים שאהבו לקפוץ על הכותנה כדי להדק את השכבות. גידול הכותנה צורך כמות אדירה של מים, כשמחירי המים עלו והיה מחסור בהקצבה ממקורות (לא נעשה עדיין שימוש במי קולחין), הענף חווה משבר קשה ובמקביל עלה קרנם של מטעי האבוקדו שהרווחיות שלהם לדונם הייתה גבוהה יותר מהכותנה.

 

אנשי החקלאות תמיד ניסו להתמודד עם גידולים חדשים בניסיון להעלות את רווחיות המשק. במסגרת זו הוקמו חממות לגידול ורדים שהיו הצלחה כבירה והפרחים שווקו להולנד ועם משבר הדלק העולמי הענף קרס עקב עלויות כבדות של הוצאות החימום בחורף. במקביל הוקמו מנהרות לגידול פלפלים וכן גידולי ארטישוק שהיה מאכל אהוב במיוחד על רגבים.

------------- // -------------

ענף האבוקדו משתרע על פני רוב שדותיה של רגבים, 1,555 דונם, והוא היום הענף המרכזי והרווחי ביותר של רגבים. הנטיעות הראשונות החלו לאורך המוביל ודרך גבעת נילי.

בענף עובדים חברי רגבים וצוות תאילנדים. היבול השנתי הממוצע של הענף עומד על מעל 2000 טון.

 

בחווה בה חמישה לולים, שלושה ישנים ושניים חדשים מבוקרים, מגדלים 1,800 טון פטמים בשנה. יש תכניות לסגור את הלול הראשון שקרוב לבתי החברים, ולבנות עוד שני לולים חדשים.

 

שטח הגד"ש משתרע היום על פני 1,300 דונם ומתוכם 600 דונם מושקים. הענף בתחילת דרכו נקרא ענף הפלחה. בענף עובדים שני חברי קיבוץ הידועים בהתייעלותם, ברוב השטח מגדלים דו-גידול, זורעים חיטה לגרעינים, מהשיבולים כובשים חבילות קש, זורעים בקיה לזרעים וחומוס, שעורה לשחת מיועדת לרפת רגלים, מגדלים תירס לבורות תחמיץ ואבטיחים למאכל.

 

הדבר הראשון שעשו מייסדי רגבים כשעלו לקרקע רכשו פרה, בהמשך צמח עדר קטן אותו חלבו ידנית. במשך השנים הוקמה הרפת, היו בה בין 200 ל- 300 חולבות .

הרפת נחשבה תמיד לענף מרכזי ויציב בין ענפי החקלאות ובעלי חיים.

בשנת 2002 נוצר האיחוד בין רפת רגבים לרפת נחשולים . בעקבות מדיניות חדשה לניהול הרפתות בארץ , בשלב יותר מאוחר הצטרף קיבוץ בחן והיום הרפת נקראת "רפת רגלים".

כיום יש 1,000 חולבות, תנובת החלב הממוצעת של כל פרה בשנה עומדת על בערך 11,000 ליטר. בכל שנה נולדים בערך 900 עגלים. על גגות הרפת הונחו מתקנים סולריים.

בשנים האחרונות הוקם מרכז מזון ענק. כיום הרפת נחשבת רפת מצליחה בין הרפתות בארץ.

 

הענף התעשייתי היחיד. בתחילתו היה עסק עצמאי ובהמשך הוא שויך לרגבים. מרבית העבודות מתבצעות עבור חברת "איטונג". מייצרים בה מתקנים חדשים וכן עבודות שיפוץ ואחזקה בשטח החברה. תחת ידיה של המסגרייה עוברים בממוצע בין 400 ל- 500 טון ברזל.

------------- // -------------

כדורסל היה לפני שנים רבות בכותרות. הייתה לרגבים קבוצה ששיחקה בתחרויות אזוריות. לקבוצה היה מאמן חיצוני ושיחקו בה חברי רגבים.

בתמונה בשורה עליונה מימין: ניסים כהן, צביקה בראונשטיין, בודהה (מאמן מחיפה), שמוליק קריסי מנהל, ציקי ענבר מקריית חיים, איציק דותן.

יושבים מימין לשמאל: אמנון דוייב, שמשון אברהמי, צ'ם, עופר גורדו.

 

תמיד שיחקו קט רגל במגרש הכדורסל ובמגרש הכורכר הישן, שעליו הוקמה בגיוסי חברים מדשאה. בשנים האחרונות יש מודעות רבה יותר לכדורגל והצעירים מתאמנים בחוגים שונים. כבר היום יש כמה נערים הבולטים

בכישרונם ובמקצועיותם ומשחקים בקבוצות נוער מתקדמות.

 

ועדת ספורט יצרה מסורת חדשה של תחרות טריאתלון המתקיימת בכל שנה בסוכות , כאשר כל פעילויות מתקיימות באזור בריכת השחייה.

 

עוד חידוש מסורת של ועדת הספורט, זאת הפעם השלישית שנוער רגבים השתתפו בצליחה. בין ארבעים לחמישים הגיעו לתחרות וקבוצת רגבים זכתה בגביע לקבוצה עם מספר המשתתפים הגדול ביותר. בתקווה שהמסורת תימשך.

 

עם פתיחת עונת הרחצה בברכה, מתארגנת תחרות שש-בש ושחמט של ילדי רגבים וחבריה. כולם משחקים נגד כולם, ברקע נשמע רשרוש הקוביות וכל אחד מקווה שיקבל שש- שש. המנצח מקבל גביע מוועדת הספורט.

 

------------- // -------------

נחגג לפני שנים רבות כאירוע מיוחד עם המון מתקני שעשועים אותם יצרו במסגרייה של רגבים, תחרויות ספורטיביות, רכיבה על חמורים ואפילו הגיע גמל, ובמגרש הכדורסל היו מכוניות מתנגשות (אחת המכוניות נמצאת בחצר הגרוטאות של הגיל הרך).

התבצעו גיוסים לשיפור חצרות הרביעיות, שיטת החינוך בתקופה הנ"ל, כל ארבעה ילדים היוותה קבוצה.

הסירה שהפכה לנדנדה בגן רימון, ותיקי רגבים זכו לשוט בה ולדוג ב"אגם" - השטח שצמוד לוואדי של כפר קרע שהתמלא במים ממעיינות באזור. האגם התייבש והפך לשטח של הגד"ש ועל כן שמו "האגם".

 

טקס מעבר מגן חובה לכיתה א', מהיסודי לחטיבה ומסיום בית הספר לצבא.

הטקס מלווה בהופעות של כל הקבוצות, טקס עוצמתי מלא בשמחה.

 

מרוץ מיתולוגי המתקיים בחג החנוכה ע"י החינוך החברתי. מגבעת הנוף לחדר האוכל נושאים לפידי אש שמאירים את הלילה. גם הילדים הקטנים משתתפים בחוויה ונושאים לפידי נרות, כאשר בקטע האחרון הם מצטרפים לבוגרים בצעידה ארוכה לדשא של חדר האוכל.

 

טקס הצטרפות כיתות ד' לתנועת הנוער. הטקס הוא רב משתתפים, מרשים ביותר. בוגרי התנועה מפעילים את החניכים החדשים במצגת שנערכת במגרש הכדורסל. חניכי כיתות ד' עוברים טבילת אש, עוברים בקשת אש ועשן והמדריכים מקבלים את פניהם ברחבת המגרש. בטקס האחרון הייתה רכיבת אופניים מדהימה ביופייה.

בסיום הטקס נערך מפגן כתובות אש בחניית בריכת השחייה.

 

במקום הנופש בקרוואן התפתחה מסורת חדשה בה כל ילדי רגבים יוצאים לכמה ימי חופשה בים ולינה במרכז הימי של שדות ים. הנופש מלווה בפעילויות מגוונות וכיפיות, והילדים מכינים הופעות מרשימות למסיבת סיום הנופש. מתלווים לנופש נציגות הורים, מדריכים והאחראים על מערכת החינוך הבלתי פורמלי.

 

------------- // -------------

בחינוך המשותף התקיימו מסיבות בר מצווה כיתתיות. הקבוצה נדרשה לבצע משימות אתגריות והמכינות את הנערים/ות לתהליך ההתבגרות במהלך כל השנה. אחת הפעילויות המיוחדות הייתה "חלוץ בודד בשטח", כל ילד/ילדה בחרו נקודת שטח עם ההורים בגבעות רגבים וכל אחד מהם היה צריך להתמודד עם הקמת אוהל ובישול עצמי בשדה.

כל כיתה הכינה מופע גדול אותו הציגה בפני כל הקיבוץ, כולל המשפחות ואורחיהם. ובסיום עברו הילדים דרך קשתות וטבעות אש, טיפסו על גשר חבלים וגלשו באומגה.

 

חג שנחגג לפי המסורת הקיבוצית, חברים וחברות עם חרמשים קצרו חיטה ועל הבמה הפליאו בריקודי עם, ומקהלת הקיבוץ הופיעה בשירי חקלאות.

 

חג מסורתי של יהדות צפון אפריקה, נחגג לאורך השנים בקיבוץ במתכונות שונות. זכורה מימונה מיוחדת בדשא של אחד מחברי הגרעין הצפון אפריקאי ובטקס המימונה הופיע והנעים בזמרתו הזמר שלמה בר.

היום טקסי המימונה נחגגים בבתי החברים, שולחנות עמוסים בדברי מתיקה מקושטים בסגנונות שונים, וכולם חוגגים עם המופלטה .

בשנים האחרונות אמצו בחברת הילדים את המסורת, והם מכינים מימונה אותה מובילים בני ובנות המצווה במדשאה של צריף המועדון.

קהל החברים עובר ממשפחה למשפחה ונהנה מקבלת האורחים המהנה.

 

סדר פסח מסורתי נחגג ברוב הוד והדר בחדר האוכל. את האגדה הקיבוצית הקריאו המשתתפים. כתובות ענק קישטו את המקום וגם ציורי יציאת מצרים. הילדים הופיעו במסכת יציאת מצרים, והקהל שאג ודפק בקול רועם על השולחנות בקריאת עשר המכות. בסיום הסדר נשארו החברים לשיר שירי עם עד השעות הקטנות של הלילה.

סדרי פסח ראשונים נערכו בין האוהלים תחת כיפת השמים. בהמשך במחסן התבואות ובצריף חדר האוכל הישן וכמובן גם בחדר האוכל החדש. היה קושי לסדר ולהכין מקומות ישיבה לכל החברים ואורחיהם וכולם הצטופפו כמו סרדינים. בשולחנות הארוכים היו המאכלים מכוסים בניילון ואת הארוחה החמה שהוגשה העבירו תורנים במגשים בין השורות הדחוסות ופה ושם נשמעה צעקה .. מי צמחוני????

הילדים לא התאפקו, הרימו את הניילון ולקחו מאכלים תוך כדי מהלך הסדר.

 

מסורת שהתחדשה לאחרונה היא תחרות עפיפונים שבונים ההורים עם הילדים. כל אחד מתחרה על יופיו, גודלו והגובה אליו הגיע העפיפון. זאת חוויה בלתי רגילה בשטחים הפתוחים של שדה הגד"ש לראות ילדים רצים ומושכים בחבלי העפיפונים.

 

 

------------- // -------------

יוזמה ברוכה הגיעה לקיבוץ, נפתחו מספרה וחדר קוסמטיקה בחדרון במבנה מגורי צעירים. נשות רגבים קיבלו מענה מהנה בתוך הבית ללא נסיעות מחוץ לקיבוץ ,וזכינו במכונת ייבוש לשיער.

 

משחק כדורי מתכת צרפתי עתיק ומסורתי, חברי רגבים שהגיעו מתנועות הנוער דרור צרפת, הנחילו את המשחק ברגבים ותמיד קבוצת חברים מצאה משטח כורכר כדי לשחק בשבתות.

 

מגרש הכדורגל המשופר והמדשאה מול סביון היה פעם משטח כורכר שהיה מגרש משחקים ראשי לנערים, שיחקו שם במשחק ההקפות, מכים עם מחבט על כדור שעף רחוק והילדים היו רצים מתחנה לתחנה.

המגרש היה מלא בורות של משחק הג'ולות, ותמיד התחרו הילדים ביניהם למי יש את ה"בלורה" הכי "ראיסית".

 

מהיום שנוצרה מדשאת חדר האוכל, הזמין השיפוע לגלישות על יריעת פי. וי. סי. (לינולאום)

בימי הקיץ במשך השבוע, נפרשות היריעות המשמשות לגלישה, הילדים טובלים באמבטיות מים עם סבון ושתי יריעות משמשות מגלשות, אחת לקטנים ואחת לנערים. קדימה היי....

לרוץ ולהתגלש.

 

חתונות בקיבוץ תמיד היו תופעה מיוחדת לרוב חתונות משותפות של מספר זוגות במדשאת חדר האוכל , הרב עבר ממשפחה למשפחה, הזוגות היו מובלים לחתונה בשלל אטרקציות קיבוציות על טרקטורים, סוס ועגלה. בעבר נערכו החופות ליד האוהלים, המתבן והרפת.

 

הארכיון הוקם ע"י הלנה מנרבי וליווה אותה כל חייה. השתמרו בו הפרוטוקולים של הישיבות במוסדות הקיבוץ, העלונים שהודפסו בחדר השכפול, אוסף אבנים ומטבעות שנמצאו ע"י ילדי רגבים בטיולים מסביב לגבעות והמון ממצאי ארכיאולוגיה, וכמובן תיעוד מצולם של אירועים של תקופות שונות בחיי הקיבוץ. הארכיון התגלגל ממקום למקום במשך השנים עד שהגיע למבנה הנוכחי שהיה בזמנו כיתת הלימוד והמועדון של האולפן.

היום המקום נקרא "בית בראשית" ומצויים בו הארכיון, המוזיאון וחדר ההנצחה.

 

בית חם כשמו כן הוא, מקום נעים המשמש מועדון ותיקים וגימלאים. אורלי האחראית יצקה בו תכנים חדשים ופעילויות מגוונות, התעמלות מודרכת בליווי ארוחות בוקר עשירות פעמיים בשבוע. חגי ישראל נחגגים בצוותא ואת ימי ההולדת מציינים במפגש תקופתי, הבית מארח אירועים מיוחדים של מוסיקה, שירה וקונצרטים, פעילות חברתית, משחק והרצאות. מעת לעת יוצאים החברים טיולים ברחבי הארץ.

 

בית חם לאימהות בחופשת לידה, בית שמאפשר למידה, תמיכה, שיתוף, פריקה, מנוחה וחברה נעימה.

 

בקופסת הזיכרון של כל אדם יש ספרייה וברגבים יש ספרייה עשירה במגוון ספרי קריאה ועיון לילדים ולמבוגרים. פעילות הספרייה מותאמת לצורכי הקהילה ולבקשותיה, שעת סיפור לילדי הגנים, עבודות אישיות של התלמידים, הנצחה וזיכרון של חברינו שאינם אתנו עוד, תיעוד סיפורי חיים של חברינו הפעילים. הספרייה מותאמת לקטנים ולגדולים, מאירה פנים ואהובה על מבקריה.

 

יוזמה נפלאה של חברי רגבים להחיות את החורשה העזובה ולהפכה לפינת חי. הרעיון סחף המון חברים להתנדב לסדרת גיוסים. הם בנו את הכלובים והכשירו את החורשה. מעז אחת צמח עדר ענק שיוצא למרעה מידי יום מלווה ע"י נערי י"א וי"ב. מספר הכלובים וסוגי החיות גדלו עם הזמן והיום הפינה שהפכה ל"פנינה", מהווה אטרקציה נהדרת לילדי הגנים בטיולי הבוקר ולבילוי משפחות אחר הצהרים. את פינת החי ליוו בהתנדבות מספר חברים במשך השנים. היום מוחזקת הפינה ע"י אחראי מטעם הקיבוץ.

בחורשה עומד טרקטור ישן, ג'יפ ללא גלגלים, נדנדות ושולחנות פיקניק.

------------- // -------------