חפש את העץ >>  קיגליה מנוצה - QR
אלה אטלנטית - QR חרוב מצוי - QR אלון התבור - QR אורן קנרי - צנובר - QR אקליפטוס מסמרי - QR פיקוס התאנה - תין - QR זית אירופי - זיתון - QR ברוש מצוי - סרו QR קיגליה מנוצה - עץ הלחם - QR מכנף נאה - QR תמר מצוי - QR תמר קנרי - QR שקד מצוי - QR תות שחור - QR אורן קפריסאי - QR גרבילאה חסונה - QR אקליפטוס המקור - QR אראוקריה רמה - QR אשחר רחב עלים - QR מֵילָה סורית - QR סיגלון עלה-מימוזה - QR סיסם הודי - QR ער אציל - QR דקל טבעות - QR כליל החורש - QR כסיית האבוב - QR בומבקס הודי - QR ברכיכיטון הסלעים - QR ברכיכיטון צפצפתי - QR גויאבה לבנה - QR גרווילאה חסונה - QR אלה אטלנטית - QR אלה ארץ ישראלית - QR קיגליה מנוצה - QR תמר מצוי - QR
קיגליה מנוצה
Kigelia africana
 
שם עברי: קיגליה מנוצה
שם לועזי (לטיני): Kigelia africana
מיקום העץ ברגבים: גן הפסלים
משפחה: ביגנוניים
מוצא: מרכז ודרום אפריקה
אופן ריבוי (חד/דו-ביתי, דו-מיני , רבייה וגטטיבית):
חד-ביתי, דו מיני, כלומר על כל פרח בעץ קיימים אברי מין זכריים (אבקנים) ונקביים (עמוד עלי ושחלות).   הפרחים מואבקים ע"י עטלפים.
 
מאפיינים:
קיגליה מנוצה היא עץ גבוה (עד 20 מ'). בישראל הוא ירוק עד. קליפת הגזע חלקה בעצים צעירים וסדוקה ומתקלפת בעצים בוגרים. העלים נגדיים או בדורים של 3. צבע העלים ירוק כהה ואורכם 30 – 50 ס"מ. הם מנוצים עם 7 – 10 עלעלים ביציים ומכאן שם התואר של העץ.
לקיגליה מנוצה תפרחות תלויות בקצה של עוקצי תפרחת ארוכים מאוד (2 – 6 מ') שמשתלשלים מהענפים הגבוהים של הצמרת. עוקצי התפרחת גמישים ונראים כחבלים.
בכל תפרחת יש 10 – 15 פרחים אך רק בודדים מהם מופרים ומפתחים פירות.
הפירות של קיגליה מנוצה נראים כנקניקים גדולים וכבדים מאוד התלויים מהצמרת, הם נותנים לעץ את שמו העממי. משקל כל פרי עשוי להיות בין 5 – 10 ק"ג. לאחר שהפירות מבשילים ותלויים על העץ במשך כמה חודשים עלול עוקץ התפרחת להיקרע ואז יש סכנה שהפרי הנושר יפגע במי שנמצא מתחת לעץ. הפרי נאכל על ידי כמה מינים של יונקים, כולל בבונים, פילים, ג'ירפות, סוסי יאור, קופים ודורבנים.
שימושים ופולקלור:
העץ של הקיגליה קשה ומשמש להכנת מדפים וארגזים. מהגזע ניתן גם לייצר סירות.
פירות העץ משמשים כצמח מרפא לטיפול בבעיות עור. באפריקה מתסיסים את הפרי לצורך הכנת משקה אלכוהולי דומה לבירה. פירות העץ ניתנים למאכל לאחר התססה או ייבוש. הפירות נחשבים לרעילים ללא עיבוד, אך ערכיהם התזונתיים לא נחקרו לעומק
מידע מעניין נוסף שקשור לרגבים (מי נטע? , באיזו שנה? , לזכר מישהו?  וכו...):
לא ידוע


 
[חזרה לראש העמוד]
| מפת אתר | מועצה אזורית מנשה - מחלקת תרבות | אתר התנועה הקיבוצית |

אתר לקיבוץ - מופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לקיבוצים וישובים
אתר לקיבוץ