חפש את העץ >>  תמר מצוי - QR
אלה אטלנטית - QR חרוב מצוי - QR אלון התבור - QR אורן קנרי - צנובר - QR אקליפטוס מסמרי - QR פיקוס התאנה - תין - QR זית אירופי - זיתון - QR ברוש מצוי - סרו QR קיגליה מנוצה - עץ הלחם - QR מכנף נאה - QR תמר מצוי - QR תמר קנרי - QR שקד מצוי - QR תות שחור - QR אורן קפריסאי - QR גרבילאה חסונה - QR אקליפטוס המקור - QR אראוקריה רמה - QR אשחר רחב עלים - QR מֵילָה סורית - QR סיגלון עלה-מימוזה - QR סיסם הודי - QR ער אציל - QR דקל טבעות - QR כליל החורש - QR כסיית האבוב - QR בומבקס הודי - QR ברכיכיטון הסלעים - QR ברכיכיטון צפצפתי - QR גויאבה לבנה - QR גרווילאה חסונה - QR אלה אטלנטית - QR אלה ארץ ישראלית - QR קיגליה מנוצה - QR תמר מצוי - QR
תמר מצוי  
Phoenix dactylifera

מיקום: למעלה
משפחה: דקליים
מוצא: האזור הסהרו- ערבי, גדל במעיינות, בקניונים, במדבר ובמלחות. התמר הוא עץ בר בארצנו אך יש לו זנים מתורבתים עוד מימי קדם.
מאפיינים: גזע זקוף, בעל עלים ירוקים בראשו. העלים ענקיים (אלה "כפות התמרים"). להבדיל מזני התרבות פרטי הבר בדרך כלל נמוכים יותר וציפת הפרי שלהם עסיסית פחות ודקה יותר.הפריחה בחודש מרץ. הפירות מבשילים בחודשים אוגוסט-ספטמבר. הלולב הוא בעצם ניצן העלה לפני התפתחותו, והוא ממוקם בראש הגזע.
פולקלור:
התמר גדל בארץ עוד לפני כ- 4000 שנה. הוא תורבת בתקופה הכלכוליתית (לפני כ-6000 שנה), בעמק הפרת ובבקעת הירדן. גידול התמר היה נפוץ מאז ימי המקרא ועד כיבוש הארץ בידי הממלוכים, אז נהרסו רוב מטעי התמרים. נטיעתם התחדשה במאה ה-19 והתעצמה בעשרות השנים האחרונות. מטע התמרים הגדול בישראל נמצא בקיבוץ טירת צבי, בעמק בית שאן. גם בעמק הערבה יש מטעי תמרים גדולים. בימינו מרוכזים רוב שטחי תמר מג׳הול לייצוא, כ-20 אלף דונם, בבקעת הירדן.

התמר (מין מתוך שבעת המינים וארבעת המינים) מוזכר פעמים רבות במקורות וזיהויו ברור. במיוחד מתאים תיאור קומתו הזקופה: "זאת קומתך דמתה לתמר" (שיר השירים)

האדם עושה שימוש בכל חלקיו של עץ התמר: העלים משמשים כגג לסוכות (הן בחג והן אצל נוודים במדבר) הפירות משמשים לאכילה ולהכנת יין תמרים ודבש תמרים, סנסיני התמר (שעליהם תלויים הפירות) משמשים לטאטוא וקליעת סלסלות, הגזע משמש לבניין וקירוי ואף ניתן להשתמש בו כשוקת לצאן, לאחר שתוכו מרוקן.
פרי התמר נאכל לח או יבש, טעמו מתוק מאוד וצורתו מאורכת. הסירופ המופק ממנו נקרא סילאן. איסוף הפירות מהעצים נקרא "גדיד תמרים". טיפוס הפרי הוא ענבה, שבתוכה זרע אחד.
פרי התמר לא נזכר במפורש בשבעת המינים. עם זאת, הפרשנים המסורתיים של התלמוד מפרשים את ה"דבש" השביעי שבשבעת המינים כדבש תמרים.
בארצות ערב נהוג לטחון את זרע פרי התמר ולהכין ממנו תבלין. במרוקו נהוג לחלוט זרע תמר טחון לשתייה.


אופן ריבוי: חלק מהפרטים באוכלוסייה נקביים וחלקם זכריים (עץ דו בייתי).האבקה נעשית על ידי הרוח. הפצת הזרעים על ידי ציפורים ועטלפים הניזונים מהפרי.
 
 
 
 
 
[חזרה לראש העמוד]
| מפת אתר | מועצה אזורית מנשה - מחלקת תרבות | אתר התנועה הקיבוצית |

אתר לקיבוץ - מופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לקיבוצים וישובים
אתר לקיבוץ